הלהקה הוותיקה ביותר בארץ, ששומרת על רצף של הופעות והקלטות מאז 1948 ועד היום, ומשמרת באופיה את ההווי המקומי, עם נטייה חזקה לכיוון העבר והנוסטלגיה. בעשרות האלבומים שהקליטה הלהקה מופיעים מיטב שירי הארץ, משירי העליות הראשונות ותנועות הנוער, דרך שירים שנכתבו לה במיוחד כמו "ים השיבולים", "עמק שלי" ו"בת ששים" ועד לשירים רוסיים, שתורגמו עבורה לעברית, או שירים שזכו בביצועה להצלחה מחודשת כמו "גוונים" ו"עוד נשוב מחר". הווי הקיבוץ, המקום שבו נוסדה ופועלת הלהקה, השפיע על סגנונה במשך כל השנים, והיא אף שימשה מודל ללהקות ולחבורות זמר רבות שקמו בעקבותיה, אך לא הצליחו להאריך ימים כמוה. למרות אופיה העממי וה"לא מסחרי" כביכול של הגבעטרון, נזקפו לזכותה הישגים יפים גם בתחום מכירות האלבומים.

ביוגרפיה

הגבעטרון נוסדה ב-1948, כשקבוצת תלמידים מבית הספר בקיבוץ גבע הכינה מופע לרגל חנוכת התאורה החדשה במגרש הכדורסל של הקיבוץ. ההופעה התקבלה בהתלהבות והחבורה אימצה לעצמה את השם "גבעטרון", שחיבר בין שם הקיבוץ שלהם ושמה של להקת הפלמ"ח, הצ'יזבטרון, שאותה העריצו.

בתחילת הדרך היתה הגבעטרון להקת בידור מקומית, שהגיבה בהומור על מאורעות פנימיים בקיבוץ. כבר בהופעה הראשונה של הגבעטרון בלטו שלוש בנות שהיוו את הגרעין המייסד של החבורה. אחת מהן, רינה פירסטנברג, דחפה את הלהקה מיומה הראשון והייתה בעצם "האמא" של הגבעטרון והכוח המניע מאחוריה במשך שנים רבות.

מרבית השירים שביצעה הגבעטרון באותה תקופה נכתבו על פי מנגינות מוכרות ובוצעו בליווי האקורדיוניסט יובל גוריון. בין כותבי המילים לגבעטרון אז היו צעירים מהקיבוץ כמו נחמן רז ("כי אבד אשר עבר" ללחן עממי רוסי), לימים חבר כנסת, ודידי מנוסי, שכתב לה מאוחר יותר את "בת ששים", "אדם צעיר אדם זקן" ו"חמישים" ללחנים של קובי אשרת.

ב - 1961 החלה הגבעטרון לעבוד עם המוסיקאי נחום (נחצ'ה) היימן, שהיה חבר קיבוץ בית אלפא השכן, ואיתו החל עידן חדש ללהקה. היימן הקים עוד קודם לכן את חמישיית גלבוע, שכללה נגנים מהקיבוצים בית אלפא וחפציבה וזכתה לפרסום גדול. ב"תערוכת הקיבוץ", שנערכה באותה שנה בתל אביב התקיימה הופעה, שלקראתה איחד היימן את הגבעטרון עם חמישיית גלבוע. הצלחתו של ה"שידוך" שכנעה את שני ההרכבים השכנים להמשיך ולעבוד יחד.

ביוזמתו של היימן החלה הגבעטרון להקליט את תקליטיה הראשונים. האלבום הראשון, מלא כוס יין אדום, כלל שירי ראשונים וכמה משירי תנועות הנוער והוקלט במועדון לחבר של הקיבוץ. מסיבות תקציביות נמשכה ההקלטה יום אחד ובוצעה בעזרת שלושה מיקרופונים בלבד: אחד לבנים, אחד לבנות ואחד לחמישיית גלבוע. למרות האיכות הירודה של ההקלטה זכה התקליט להצלחה והושמע הרבה ברדיו.

העבודה עם היימן חוללה שינוי גם ברפרטואר השירים של הגבעטרון. במקום פזמונים מהווי הקיבוץ החלה הלהקה לבצע גם שירים "רגילים" ובעיקר שירי כפר והתיישבות (למשל, "שורו הביטו וראו"), שירים חסידיים ("צלצלי שמע"), שירי תנועות הנוער ("שוב יוצא הזמר"), שירי חגים ("שמחו נא", "שבולי פז") ושירים מתקופת העליות הראשונות ("בשדמות בית לחם"). היימן הלחין ללהקה שירים שהפכו להיות מזוהים איתה במשך שנים וביניהם: "ניצנים נראו בארץ", "מה שיש לי לאמר לך" ו"לאן נושבת הרוח". השותפות בינו לבין הלהקה וחמישיית גלבוע נמשכה שבע שנים עד לעזיבתו את קיבוצו ב-1968.

אחריו עבד עם הלהקה המנצח דב (דובי) כרמל, חבר קיבוץ דליה. הוא שיפר את איכות השירה שלה ואת ההרכב המלווה, שהועשר בכלי נגינה נוספים. כרמל גם הלחין ללהקה כמה שירים וביניהם "שובה של נטשה" ו"אלי בתלם בואה".

ב - 1971 החליף אותו המוסיקאי חיים אגמון מבית שאן, שהלחין ללהקה את להיטיה הגדולים "ים השבולים", "עמק שלי" ו"פנס בשלכת", שנחשבים עד היום לנכסי צאן ברזל ברפרטואר הגבעטרון. אגמון ויתר על הליווי התזמורתי של הלהקה וליווה אותה באקורדיון, ממש כמו בתחילת הדרך. באותה שנה יצא האלבום עמק שלי, שכלל את להיטיה הגדולים של הלהקה.

מאז 1974 ובמשך 15 השנים הבאות עבד עם הלהקה המוסיקאי צביקה כספי. כספי היה מי שהעלה את הגבעטרון על המסלול המקצועני - הוא התאים ללהקה רפרטואר שהלם את יכולתה הקולית, העלה בצורה משמעותית את רמת העיבודים והכניס להופעות את השימוש בפלייבק.

האלבום הראשון של הגבעטרון בהדרכת כספי היה זמר עם הגבעטרון, שיצא ב- 1976 וכלל בין היתר את השירים "כי הנה הסתיו עבר", "זמר" ("לא אורחת גמלים") ו"הללויה".

האלבום הבא, גוונים (1978), נחשב לאלבום המצליח ביותר של הגבעטרון, ובלטו בו השירים "הוי ארצי מולדתי", "עין גדי" ושיר הנושא. הצלחת גוונים עודדה את חברי הלהקה להקליט אלבומים נוספים, שכללו בעיקר שירים עבריים מוכרים ואהובים. האלבום שירים יפים מ- 80' כלל, למשל, את "העגורים", "שיר ערש נגבי" וחידוש ל"בוא ואשק לך", שבוצע לראשונה על ידי בנות הגבעטרון בתחילת דרכה של הלהקה.

בתקופתו של כספי יצאה הגבעטרון לראשונה לסיבובי הופעות בחו"ל. ב-1975 הופיעה הלהקה בברזיל וב - 1980 יצאה לסיור מחוף אל חוף בארצות הברית. לקראת הסיור הוקלט האלבום מחוף לחוף, שכלל שירי ארץ ישראל "ייצוגיים" בעיבודים חדשים. ב-1983 הופיעה הלהקה בצרפת וגם שם, כמו בהופעותיה הקודמות בחו"ל, זכתה להצלחה גדולה בקרב הקהל היהודי והישראלי.

הגבעטרון ניסתה את כוחה גם בהקלטת שירים במקצבים צעירים יותר, אך אלו כמעט ולא הצליחו, פרט לשיר "בת ששים", שנכתב ליום הולדתו ה- 60 של קיבוץ גבע ונכלל באלבום מקול הלב &nb sp; (1987).

הוכחה נוספת לכך שהקהל של הגבעטרון מעדיף אותו ב"טעם של פעם", ניתן למצוא בהצלחתם הגדולה של האלבומים אל הדרך (1985) ורחוק רחוק (1986), שכללו שירים רוסיים מתורגמים כמו "אל הדרך", "למי אכפת מה שיהיה" ו"אהובתי יפה שלי". השירים הרוסיים זכו לעיבודים חדשים, ללא אקורדיון ובללייקה, אבל הרוח המקורית נשמרה בהם, ולכן כנראה התחבבו על הקהל והפכו לאלבומי זהב ופלטינה.

שיתוף הפעולה בין הגבעטרון וצביקה כספי הגיע לקצו באלבום אחר קציר מ- 1988, שהוקדש כולו לשיריה של נעמי שמר וכלל בעיקר ביצועים מחודשים לשיריה, ביניהם "אל בורות המים", "בשדות בית לחם" ו"נועה".

ב- 1990 החל לעבוד עם הלהקה המוסיקאי אילן גלבוע, ששינה את צורת הליווי המוסיקלי, ובמקום הפלייבק שהיה נהוג בתקופתו של כספי, הוא מלווה את הלהקה בפסנתר, עם עוד מספר משתנה של נגנים.

עם בואו של גלבוע שינתה הגבעטרון את פניה גם מבחינת חברי הלהקה. דור המייסדים (למעט שתי חברות) הוחלף על ידי זמרים צעירים יותר, שחלקם הגיעו מקיבוצים שכנים, זאת לאחר שבמשך שנים התבססה הגבעטרון רק על בני קיבוץ גבע.

ב- 1991 הוציאה הלהקה את האלבום שנות ילדות, שהוקדש לשירים ביידיש שתורגמו לעברית על ידי יורם טהרלב. ב- 1994 יצא האלבום ים תיכוני, שכלל שירים מתורגמים מיוון, איטליה וטורקיה. מתוכו הצליח מאוד השיר "אל אלוהי שמים", אך הלהקה לא הצליחה לשחזר את הישגיה מסוף שנות ה-70 ומאמצע שנות ה-80.

שנה מאוחר יותר, ב- 92', הקליטה הגבעטרון את האלבום חמדת העמק לציון 30 שנה לתחילת העבודה המשותפת עם נחום היימן. האלבום הוקדש לשיריו, וביניהם "רק הד קולך" ("שיר היונה"), "שירים עד כאן" ושיר הנושא.

ב- 1998, שנת היובל למדינה ולגבעטרון, הוציאה הלהקה את אלבום האוסף חמישים שנות זמר. הצטרפותם ללהקה של חברים מבית השיטה ניכרה בשירים "החיטה צומחת שוב" ו"ונתנה תוקף", שבוצעו במקור על ידי האשקולית של בית השיטה.

בשנת 2000 יצאה קופסת האוסף של הגבעטרון הכוללת 70 משירי הלהקה וביניהם גם שירים שהופיעו לראשונה על גבי אלבום מסחרי כמו "מגדים" ו"הנה לנו ניגון יש" מ-1965, עם רינה פירסטנברג כסולנית.